"המוות מתחיל במעי הגס"

עצירות – בעיית המעיים השכיחה ביותר, בכל העולם.

פעולת מעיים פעם ביומיים עד שלושה נחשבת נורמלית  על ידי הרבה אנשים ואפילו על ידי חלק מהרופאים.

אדם החי בטבע, אוכל מזון חי שאינו מעובד, ולעיתים רחוקות מבושל, בדרך כלל תיהיה לו יציאה כשעה וחצי לאחר כל ארוחה. האדם המערבי שצורך הרבה מזון מעובד, מזון מבושל ואף מבושל יתר על המידה, שמח שיש לו יציאה אחת ביום. על כן לא פשוט להגדיר מהי עצירות.

עצירות  היא הרבה יותר מכשל זמני או קושי כרוני בפעילות מעיים. כמעט כל בעיה שקיימת במעיים קשורה בדרך זו או אחרת לעצירות.

עצירות היא מחלה, זוהי הסכנה הפנימית הכי גדולה כיום הקיימת לבריאות.

העצירות מפחיתה את כושר ההתנגדות של הגוף ובכך חושפת את הגוף למחלות אקוטיות רבות ונמצאת בראשיתם של תהליכים כרוניים בגוף.

כיום לרפואה הקונבנציונלית אין מענה לטיפול מהשורש בעצירות.

באופן נורמלי, למזון לוקח כ-18 שעות להתעכל ולצאת מהגוף.הזמן בו שוהה התערובת שמגיעה למעי הגס, תלוי בכמה המזון עשיר בסיבים, כמות האוויר הצח והשמש שנחשף אליה האדם, כמות המים ששתה והפעילות הגופנית שעשה. השהייה של מזון בתוך המעיים היא הגורם העיקרי להיווצרות רעלים שגורמים להרעלה עצמית.

זה שכיח שאנשים חושבים כי שלשול הוא ההיפך מעצירות, כאשר למעשה זו עוד צורה של עצירות. כאשר המעי מלא בצואה ופסולת, הגוף יהפוך את תוכן המעי הגס לנוזלי, על מנת להיפטר מהפסולת לפני שתהיה הצטברות רעלים נוספת.

חלק מהאנשים מאמינים שאם יש להם 3 פעולות מעיים ביום – יש להם שלשול, כאשר אחרים חושבים ששתי פעולות מעיים בשבוע זה נורמלי. גם באנשים עם 3-4 יציאות ביום ניתן למצוא דופן מעי גס מלאה בצואה, ומעי שסובל מעצירות.

חוסר יציאות של המעיים, מעט סיבים, צואה מוצקה וקשה, יכולים להסביר הישנות של תופעות כמו הפרעות בכיס מרה, בעיות לב, אפנדיציט, הרניה, ארטריטיס, דלקת במעי וסרטן המעי הגס.

2 פעולות מבוצעות כנגד הטבע, אשר מובילות לעצירות –

  • צריכה של מזון מעובד וחסר חיים אשר לא מזין את האיברים האחראיים של פינוי הפסולת.
  • לזנוח ולעזוב כל דבר שאנו עושים כאשר יש דחף ליציאה, ולגשת מי לשירותים.