הרגלי שתיה  –

מחסור במים הוא הגורם מספר 1 לעייפות.

מחקרים בארה"ב הראו שכ-75% מהאוכלוסייה נמצאת במצב כרוני של התייבשות, 40% לא מסוגלים להבחין בין צמא לרעב.

שתיה של 3 ליטרים של מים ביום מפחיתה ב-45% את הסיכוי לסרטן המעי הגס, 80%  את הסיכוי לסרטן השד, 50% את הסיכוי לסרטן שלפוחית השתן ומפחיתה כאבים בגוף!!

הפחתה של 3% בכמות המים היומית, משפיעה על – זיכרון, ריכוז, יכולת לבצע תנועות פשוטות.

מקלחת קרה או טבילה במים, היא תרופה מיידית למצבים רגשיים – לחץ, או חולשה רגשית. (למשל אם מישהו פגע בכם).

המים מגיבים למסרים – סרטון המראה את המחקר של ד"ר אמוטו מסרו, כיצד מים מגיבים למילים, צלילים, תפילה, תמונות.

רוב כדור הארץ – עשוי מים, רוב הגוף שלנו הוא מים.

אם כך – איך נכון לשתות?

הנכון הוא לשתות לאט, בטפטופים ולגימות. בהזנה שלנו, בין אם בנוזלים או באוכל, עדיף תמיד לאט.

ככל שאנו מתבגרים הגוף שלנו נוטה ליובש, כמו אדמת הנגב. על מנת שהנוזלים ייספגו בגוף צריך לתת לו ממטרים של נוזלים ולשתות בלגימות קטנות, בקצב של כוס בשעה בערך. כששותים מהר והרבה – השלפוחית כל הזמן מרוקנת שתן דבר אשר מתיש עם הזמן את הכליות, שם נמצאת תמצית אנרגיית החיים, וגם אין ספיגה של נוזלים. ההבדל בצורת השתייה, הדרך בה הנוזלים נכנסים למערכת העיכול, הוא כמו להשוות בין מבול שיורד על אדמה יבשה והמים הולכים לנחלים ולים לעומת ספיגת נוזלים בטיפטופים כך שהמים מחלחלים לעומק הקרקע. כשלא שותים לאט, בנוסף לכך שהנוזלים זורמים מהר למערכת השתן, נוצר מצב בו המעי מפצה על המחסור בנוזלים, הוא סופח נוזלים נוספים מתערובת המזון במעי בשלב לפני שהיא הופכת לצואה, וכך אותה תערובת נותרת עם פחות נוזלים, נהיית יותר יבשה ודביקה ומתחיל תהליך של תסיסה ורקבון בתוך המעיים, צואה רכה מתייבשת ומתחילה להבנות עצירות או שכבה של בוצה על דופן המעי. הסיכון במצב זה הוא שבכל פעולת עיכול, כאשר מיצי העיכול יוצאים למערכת ובאים באינטרקציה עם אותם חומרים שתוססים ונרקבים, זה נספג חזרה למחזור הדם והגוף נמצא בתוך מעגל סגור של הרעלה עצמית. קרקע למחלה והזדקנות. הרעיון לשתות הרבה ונכון כבר מגיל צעיר הוא מניעתי, רוב האוכלוסיה המבוגרת סובלת מהפרעות במערכת העיכול. חישבו איך הייתם רוצים לחיות בתוך הגוף בעוד 30 או 40 שנה מהיום?